דרך המספרים דרך המספרים

הנומרולוגיה היא שיטה המשתמשת בשמו של אדם ותאריך לידתו ככלי אבחון וקבלת מידע על כישוריו, מבנה אישיותו, התנהגותו, דחפיו, עולמו הרגשי, עיתויים נכונים לו ועוד.

תאריך הלידה מייצג את החלק הלא מודע של האדם ואילו השם המלא מייצג את החלק המודע.

במידע שאשתף עמך אנסה לכוון לעבודה מתוך מודעות, התבוננות והיכרות עצמית.

אימי…

רוצה לחוות איתכם אירוע מיוחד מעולמי, שמאז שהתרחש אני חש כי  דרך חיי והתובנות אותם אני חולק עם האנשים שאיתי מוכיחים כי קיים עולם מלא ,מעבר לחיינו …ובעולם זה יקירינו מביטים ושומרים עלינו.

במשפחתי נושא הרוחניות מובלט והינו חלק מובנה בחיינו .ביום שבת האחרון חלמתי את אימי עליה השלום, ובחלומה היא חשה בבדידות ומבקשת את קירבתנו, יום לאחר מכן מעירה אותי ביתי ובפיה חלום שחלמה בלילה, על סבתא-אימי…בחלומה בת קול אומרת כי תמונתה של אימי הנמצאת על הספריה בחדר המשפחה חשה בבדידות וכי אין להשאיר תמונה של אדם שעבר לעולמו לבדה…כלומר תמונת הנפטר רצוי שתישמר בתוך תמונה בה מופיעים אנשים נוספים.

צמידות החלומות והמשותף שבהם העלו את אשתי ואותי לרכב בנסיעה לבית העלמין בו קבורים הורי ז”ל להקדים את הדלקת נר הזיכרון מעשה שבשיגרת חיינו לפני ראש-השנה. הורי קבורים בעיר קטנה ורחוקה בצפון, בבית העלמין אשר לא רבים פוקדים. בהגיענו לבית העלמין הבנו כי אנחנו לבד…ביקרנו את קברי הורי וקרובינו הקבורים בו, כיבדנו כל אחד מהם בהדלקת נר נשמה, ואני באמירת אל מלא רחמים חרישית כל אחד ליד קיברו.

בצאתנו מבית העלמין באיזור נטילת הידיים אנו רואים זוג מבוגר שוודאי לא היו כאשר נכנסנו…והאישה פונה אלינו בבקשה לטרמפ לתחנת האוטובוס. ללא התלבטות הזמנו אותה להצטרף, משנכנסה סיפרה כי היא ובעלה הזמינו מונית שתבוא לאסוף אותם מבית העלמין, ומזה שעה הם ממתינים למונית שבוששה מלהגיע….

האישה נכנסה לבד למכוניתנו וכששאלנו מדוע בעלה לא מצטרף..אמרה כי הוא מעדיף עדיין להמתין למונית. מופתעים מתשובתה אך מכבדים את פרטיותה לא המשכנו לשאול לפשר החריג הזה. הנעתי את הרכב,הכנסתי דיסק אהוב עלי שהחל להשמיע את שיר למעלות…אשתי כיבדה את הנוסעת מתוך שקית הפירות היבשים שאיתנו והתחלנו בנסיעה…..כל הדרך לא הפסיקה האישה מלברך אותנו ולהרעיף עלינו את תודתה וברכותיה.. הנסיעה מבית העלמין לעיר עניינה 5 דקות…אבל נתקענו בפקק ארוך אשר שילש את זמן הנסיעה. בהגיענו לפיתחה של העיר שאלתי את האישה לאן מועדות פניה והיכן להורידה….הצטמררתי מתשובתה כשביקשה לרדת בסמוך לבית בו גרה אימי עד מותה… איזה ביקור… מתנה …וברכה אדירים להם זכיתי.

אנשי הלילה

אני איש של לילה והלילה הוא חברי.

ביהדות שעת חצות היא זמן-תיקון חצות. בשעה זו כמו ביום הכיפור שערי שמיים נפתחים לבקשותינו, ולאלו שכבר ישנים זו השעה שבה הנשמה מרקיעה לשמיים למסירת דין וחשבון יומי.

אני אוהב את הלילה, את השקט שבו, את הפסקת ההמולה, את תחושת ה-אני עם עצמי לסגירת היום שחלף. אוהב את השיחות עם חברי במזרח אצלהם כבר בוקר וחברי במערב אצלם תחילת הערב. ופתאום עולים למסך המחשב האנשים ששנתם טרופה ושקט הלילה מעורר את פחדיהם הנסתרים.

זה שיום המחר עבורו הוא יום נוסף של תהייה ללא כיוון, זו שיום המחר עבורה הוא יום של חלל עצום בזוגיות שאיננה…וכך מתקבצים אנשים מקסימים, אחד אחד,שבסך הכל איבדו במעט את דרכם ומבקשים כיוון למחר טוב יותר וכוחותיהם כלו מלנסות לבד לצאת כל אחד ממעגלו הוא.

ואני איתכם במילה, במשפט מכוון, אוהב כל אחד מכם בעולמו והתלבטויותיו האישיים והמיוחדים..נותן כתף חיבוק גם אם וירטואליים וגם אם המגע דרך אותיות המקלדת. פתאום אני מגלה שהשחר עומד להפציע ואני כולי איתכם, בתוככם ובעולמכם. ורוצה להגיד לכם כמאמר הארי הקדוש-אין טוב מבלי הרע…ואין אור מלבד היוצא מהחושך….ומחר כשתפגשו מול המסך המרצד, איש לילה, תדעו שאתם לא לבד.

צופן האותיות – הקוד לחיינו

אני נשאל לא אחת, איך בעזרת הנומרולוגיה ובפרט הקבלית, ניתן לנתח ולאבחן אדם-מהו גורלו, מהן תכונותיו, עברו, עתידו והאם ניתן דרך ניתוח שם האדם ללמוד את צפונות חייו.

כמי שעיסוקו בתחום תשובתי היא חד ערכית – ניתן גם ניתן וברמת דיוק מופלאה.

כי הרי במספרים ובאותיות מוצפן שם גורלנו ועתידנו, וכי שמנו בו נקראנו -אינו אירוע אקראי ובחירתו בעבורנו-אינו כעניין “יש מאיין”…סוד העולם, בריאתו וחיינו בו ניגזרים משילובי אותיות ומספרים.

ספר “היצירה” אשר ניזקף לכתיבתו ע”י אברהם אבינו פותח במשפט המופלא: “בשלושים ושתיים נתיבות פליאות חכמה…” שהן:

א. 22 אותיות ה-א,ב העברי.

ב. 10 הספירות המקבילות לספרות הבסיס 1-9 ובתוספת הסיפרה -0.

סה”כ 32 יחידות צופן אשר בשילוביהן השונים ובפיענוחן הנכון חושפים לפנינו עולם ומלואו.

אם ניקח לדוגמא את האות-א – הראשונה לאותיות, אן בערכה הנומורולודי – 1 נראה בה נפלאות.  ערכה הגימטרי של האות א – א.ל.פ הוא 111. אם נשנה את ניקוד המילה אלף (1000)  ונוסיף לה את הערך הגימטרי (א.ל.פ) 1000+111 -נקבל את התוצאה – 1111 – שהוא 4 פעמים -ארבע העולמות, ארבע יסודות הטבע. באם נביט באות-א נראה בבירור כי היא מורכבת מהאות-ו ושזורה עם האות-י המופיעה בה פעמיים. אומר אות ראש וראשונה ובה מופיע שם השם…האות א יכולה להופיע כאות מנוקדת וכאות חרישית, החרישית על משקל -האל בטבע ובכל מקום (מוכר לא רק מדרך חיי חסידות ברסלאב או דתות אחרות בעולם).

המילים – אלוהים וטבע בערכן הגימטרי-זהות ומניינן-86. אם נתעמק בתלמוד נכתב כי לאדם יש שלושה שותפים – אלוהים, אביו ואימו – לא לחינם שלושתם תחילתם באות א. המילה אדם גם היא מורכבת מ-3 אותיות. ה-א מבטאת את הנשמה האלוהית שניתנה לאדם כי בצלמו ברא את האדם, ו-דם מילה אחת המכילה 2 אותיות. ברמז הניסתר – דם בגימטריה – 44, אב (ערך גימטרי – 3) אם (ערך גימטרי – 41) ,כמו גם המילה ילד שהינה תוצר מעשה אב ואם ומניינה הגימטרי (להפתעתנו???) הוא – 44 .

גוף האדם גם הוא רמוז באות -א…כמבואר בזוהר הקדוש-האות ו מטית קדימה – כמורת האדם שבראשה שואף כל ימיו להגיע למילוי והצלחה וסיפוקו אינו מושג אלא עד אשר יעניק לנפשו את האושר הרוחני, ושתי האותיות  י לצידי האות ו שהן כפות הידיים המושכות את האדם ומממשות בעשייה את שאיפות הנשמה, כדאי לשים לב לכך שהקצה העליון של ה-ו רחב כמדמה את ראש האדם.

וזהו ידידי קצה פסיק ותו לסוד האותיות המופלא שבהווית חיינו…קצרה היריעה להמשיך ולתת סימנים ודוגמאות….ולמי שהגיע עד כאן השאלה בתחילת כתיבתי כפי שנשאלת ע”י רבים-כבר אינה רלוונטית.

יד מכוונת – סיפור אישי בארבעה פרקים

פרק ראשון

בילדותי נחשפתי לסיפורי משפחתה של אימי, סבי החזן של העיירה, עליו סופר כי לכשהחל את תפילת קול נדרי בערב יום הכיפור, נהרות של דמעות נזלו מעזרת הנשים. מטבע הדברים במשפחה ניצולת שואה לא שמענו הרבה סיפורים על עברה וקורותיה של המשפחה ואלו שסופרו היו נדירים ביותר.

פרק שני

עברו למעלה מ-30 שנה ובתי, בהגיעה לכיתה י”ב, ביקשה ממני להצטרף אליה לחיפוש וכתיבת אילן היוחסין של המשפחה טרם נסיעתה לפולין. תוך כדי חיפוש וחריש במאגרי מידע וארכיונים ,הגענו באילן היוחסין עד שנת 1827 וגילינו כי שושלת משפחתנו תחילתה הינה בראש חסידות גדולה בפולין ושמו-ר שמחה בונים מפישחיץ. לא המשכנו להתעמק ושמחנו בחלקנו ובזכותנו.

פרק שלישי

כדרכי מדי תקופה אני נוהג לפקוד את קבר הרשב”י במירון, ביקור במירון גורם לי לטעינה עצומה של הנפש וממלאת אותי בשימחה פנימית, תעצומות נפש והמון כח. היום החלטנו כדרכנו מימים ימימה,עלינו על הרכב ועלינו למירון, ביקרנו בציון הרשב”י, במערה הסמוכה בה הסתתר ולמד עם עשרת תלמידיו ובה נכתב על-ידו ספר הזוהר.

פרק רביעי

אינטואיטיבית נמשכנו ממירון לקבר האר”י הקדוש, מרחק 10 דקות ממירון. בפתח שומר בית העלמין (איש שמעולם לא פגשתי) הקדים את פנינו בחיוך, ביקשתי אותו לתקוע בשופר שבידו ולברכנו לשנה החדשה. תוך כדי התפתחה באופן אקראי שיחה. האיש, מרדכי שמו, מספר לי כי משפחתו בצפת כ-400 שנה, וכי שמירת נקיון וצביעת הקברים עוברת במשפחתו מאב לבן. ואני מספר למרדכי כי אני צאצא למשפחת החסיד ר שמחה בונים. האיש החוויר אחז אותי בשתי ידייו קרבני אליו ונשק על מצחי  “ארבעים שנה אני כאן מטפח ,צובע ומנקה את הקבר של ר.פישל נכדו של הצדיק שקבור כאן ונפטר בשנת תרס”ד(לפני כ-110 שנים) וכל אותו זמן אני בתחושה וציפיה שיום יבוא ויגיע בן משפחתו של הצדיק לביקור” אומר לי מרדכי עיניו דומעות וגופו רועד.

ואני אפילו לא ידעתי.