אימי…

רוצה לחוות איתכם אירוע מיוחד מעולמי, שמאז שהתרחש אני חש כי  דרך חיי והתובנות אותם אני חולק עם האנשים שאיתי מוכיחים כי קיים עולם מלא ,מעבר לחיינו …ובעולם זה יקירינו מביטים ושומרים עלינו.

במשפחתי נושא הרוחניות מובלט והינו חלק מובנה בחיינו .ביום שבת האחרון חלמתי את אימי עליה השלום, ובחלומה היא חשה בבדידות ומבקשת את קירבתנו, יום לאחר מכן מעירה אותי ביתי ובפיה חלום שחלמה בלילה, על סבתא-אימי…בחלומה בת קול אומרת כי תמונתה של אימי הנמצאת על הספריה בחדר המשפחה חשה בבדידות וכי אין להשאיר תמונה של אדם שעבר לעולמו לבדה…כלומר תמונת הנפטר רצוי שתישמר בתוך תמונה בה מופיעים אנשים נוספים.

צמידות החלומות והמשותף שבהם העלו את אשתי ואותי לרכב בנסיעה לבית העלמין בו קבורים הורי ז”ל להקדים את הדלקת נר הזיכרון מעשה שבשיגרת חיינו לפני ראש-השנה. הורי קבורים בעיר קטנה ורחוקה בצפון, בבית העלמין אשר לא רבים פוקדים. בהגיענו לבית העלמין הבנו כי אנחנו לבד…ביקרנו את קברי הורי וקרובינו הקבורים בו, כיבדנו כל אחד מהם בהדלקת נר נשמה, ואני באמירת אל מלא רחמים חרישית כל אחד ליד קיברו.

בצאתנו מבית העלמין באיזור נטילת הידיים אנו רואים זוג מבוגר שוודאי לא היו כאשר נכנסנו…והאישה פונה אלינו בבקשה לטרמפ לתחנת האוטובוס. ללא התלבטות הזמנו אותה להצטרף, משנכנסה סיפרה כי היא ובעלה הזמינו מונית שתבוא לאסוף אותם מבית העלמין, ומזה שעה הם ממתינים למונית שבוששה מלהגיע….

האישה נכנסה לבד למכוניתנו וכששאלנו מדוע בעלה לא מצטרף..אמרה כי הוא מעדיף עדיין להמתין למונית. מופתעים מתשובתה אך מכבדים את פרטיותה לא המשכנו לשאול לפשר החריג הזה. הנעתי את הרכב,הכנסתי דיסק אהוב עלי שהחל להשמיע את שיר למעלות…אשתי כיבדה את הנוסעת מתוך שקית הפירות היבשים שאיתנו והתחלנו בנסיעה…..כל הדרך לא הפסיקה האישה מלברך אותנו ולהרעיף עלינו את תודתה וברכותיה.. הנסיעה מבית העלמין לעיר עניינה 5 דקות…אבל נתקענו בפקק ארוך אשר שילש את זמן הנסיעה. בהגיענו לפיתחה של העיר שאלתי את האישה לאן מועדות פניה והיכן להורידה….הצטמררתי מתשובתה כשביקשה לרדת בסמוך לבית בו גרה אימי עד מותה… איזה ביקור… מתנה …וברכה אדירים להם זכיתי.